תרופות לקוי זיקפה מגבירות אנטי טבעיות

מקורות הנתונים כוללים את IBM ווטסון מיקרומדקס, Cerner Multum ™, ASHP ואחרים. תופעות הלוואי השכיחות ביותר של תרופות ל- ED, לפי סדר הנפוץ והנפוץ ביותר הן כאבי ראש, שטיפה, קלקול קיבה, גודש באף, בעיות ראייה, שלשולים, סחרחורות ופריחה. אדם שיש לו זקפה שנמשכת ארבע שעות ומעלה צריך להגיע לבית חולים או להסתכן בנזק קבוע.

תרופות ED מייצרות זקפה המספקת יחסי מין בכ- 70% מהגברים. ויאגרה אינה מומלצת לגברים הסובלים מבעיות לב הנוטלות תרופות המורידות לחץ דם או שמומלץ לא לקיים יחסי מין בגלל מצב הלב, וסיאליס תישא אזהרות דומות. אבל גברים אחרים עם מחלת לב יכולים לקחת את התרופות בבטחה, אומרת לילי.

ההקרנה ל- ED בוצעה על ידי פאנל סקר של סוכנות המחקר באינטרנט Macromill. “גברים שלוקחים את הסילדנאפיל במקום טרזודון עשויים לראות את ההשפעות הצפויות המסייעות לתפקוד הזיקפה שלהם”, קמגרה למכירה אמר ברהמבט. לסילדנאפיל, החומר הפעיל בויאגרה, יכולות להיות השלכות בריאותיות על אנשים הסובלים ממצבים קיימים, במיוחד אלו הנוטלים תרופות ליתר לחץ דם.

“גברים הנוטלים את הסילדנאפיל במקום טרזדון עשויים לראות את ההשפעות הצפויות המסייעות לתפקוד הזיקפה שלהם”, אמר ד”ר ג’אמין ברהמבט, מנתח אורולוגי, ל- Insider. על פי מינהל המזון והתרופות האמריקני, AvKare נזכר במכרז אחד של 100 מ”ג של סילדנאפיל, תרופה לבעיות בזקפה, ומנה אחת של 100 מ”ג טרזודון, נוגד דיכאון.

שתי תרופות שונות – אחת לבעיות זיקפה ואחת לדיכאון – הוחלפו בטעות בתערובת מפעל, מה שאילץ את חברת התרופות להיזכר בהן ביום רביעי. Dula E, Bukofzer S, Perdok R, et al. השוואה מוצלבת כפולת סמיות של 3 מ”ג אפומורפין SL עם פלצבו ועם 4 מ”ג אפומורפין SL בתפקוד לקוי של זיקפה. הגדלה המושרה על ידי נלטרקסון לתגובה מינית אצל גברים.

ניתן לגרום לזיקפה על ידי הזרקת 10-20 מיקרוגרם של פרוסטגלנדין E1, עם הערכות של זרימת העורקים כל חמש דקות למשך 25-30 דקות. השימוש בפרוסטגלנדין E1 ​​אינו מסומן בחולים עם נטייה לפריאפיזם (למשל, אלה עם אנמיה חרמשית), עיוות אנטומי של הפין או שתלים של הפין. יש מחברים שממליצים על שימוש בסילדנאפיל דרך הפה כדי להחליף את התרופות הניתנות להזרקה במקרים של התוויות נגד, אם כי יעילותן של תרופות כאלה שנויה במחלוקת.

הטיפול כולל טיפול בבעיות זיקפה בסיבות הבסיסיות, שינויים באורח החיים וטיפול בבעיות פסיכו-סוציאליות. במקרים רבים מנסים טיפול באמצעות תרופות, ובמיוחד מעכבי PDE5, המרחיבים את כלי הדם ומאפשרים לדם רב יותר לזרום דרך הרקמה הספוגית של הפין. טיפולים אחרים, הנפוצים פחות, כוללים כדורי פרוסטגלנדין, המוחדרים לשופכה; תרופות להרפיית שרירים חלקים ומרחיבי כלי דם, המוזרקים לפין; שתלי פין; משאבות פין; וניתוחי שחזור כלי דם.

Leave a Reply